עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

המדריך להקמת NAS תוך רבע שעה

23/10/2011 - 07:00


הקדמה, חומרה והתקנה | המאמר המלא | עמוד הבא: הגדרת ה-FreeNAS >

 
 
 

הקדמה

במדריך זה יוסבר ויודגם איך אפשר בקלות רבה לחסוף כסף רב ולבנות ולהגדיר NAS (מאגרשת) משלכם, תוך שימוש בתוכנה החינמית FreeNAS הכוללת ב"מחירה" גם מערכת הפעלה, והיא גם אינה דורשת כונן קשיח וניתן להעלות אותה מדיסק און קי (DOK). ה-FreeNAS כוללת שלל תכונות Built In ועם אפשרות מגוונות להוספת פלאגינים (כמו, למשל, קליינט מובנה של Bitorrent), והמדריך יתרכז בהגדרות הבסיסיות שלה ויביא אתכם תוך פחות מרבע שעה למצב שבו ה-NAS נגיש לקריאה וכתיבה מרחבי הרשת הביתית שלכם אל מערך הכוננים הקשיחים שלו.

למה RAID 5?

הסיבה לבחירה שלי ב-RAID 5 היא השרידות. זה נכון שכיום כמעט כל תוכן פופולרי ניתן להשיג שוב די בקלות, אבל עדיין, לאחר שלפני כחודש מת לי כונן קשיח קטן יחסית של כחצי טרה בייט, והזמן הרב שבזבזתי על שחזור התכנים, הגעתי למסקנה שעבור כוננים קשיחים גדולים יותר זה יהיה ממש סיוט. הרעיון ב-RAID 5 הוא מאוד פשוט, ונדגים זאת על מערך 4 כוננים של 2TB. במקום 8TB תקבלו 6TB, ואם מתקלקל כונן קשיח אחד, עדיין תוכלו להמשיך לעבוד וכל החומר עדיין יהיה נגיש וזמין. כמובן שברגע שזה קורה כדאי מאוד להחליף אותו בכונן תקין כמה שיותר מהר (ואולי בכלל כדאי שיהיה כונן קשיח חמישי בבית בכוננות חירום בארון), כי אם יתקלקל כונן קשיח נוסף לפני שתחליפו את הראשון, הלך כל החומר! אבל מבחינה סטטיסטית, הסיכוי ש-2 כוננים קשיחים יתקלקלו ממש באותו יום הוא קטן מאוד מאוד, ולכן זהו המערך עם השרידות בעל יחס עלות-תמורה הכי משתלם כיום לשימושים ביתיים. עוד קצת על RAID תוכלו לקרוא כאן.

RAID5

למה RAID 5 בתוכנה?

לאחר שבוחרים ב-RAID 5, ישנה דילמה נוספת האם להשתמש בבקר חומרה או להשתמש ב-RAID 5 בתוכנה. יתרונו של בקר החומרה ברור - ייתן ביצועים טובים הרבה יותר מאשר בקר תוכנה. אולם יש גם חסרונות. חסרון עיקרי הוא המחיר. בקר RAID 5 עולה כיום 1000 ש"ח וצפונה. בנוסף, אם מתקלקל בקר ה-RAID אתם חייבים להשיג בדיוק את אותו בקר חומרה כדי לקבל שוב גישה לחומר שלכם. ולכו תחפשו בקר כזה אחרי 5-6 שנים ששירת אתכם נאמנה. אולי הוא לא מיוצר יותר ואי אפשר להשיג כזה? בבקר תוכנה אין לכם כלל תלות בחומרה, ואתם לא צריכים לחפש רכיב נדיר יחסית. הלך הלוח אם? תקנו את הלוח המיוצר ונמכר בימים אלו. ה-RAID בתוכנה ימשיך לגשת אל החומרה בדיוק באותה צורה, ולא תצטרכו לעשות התאמות מיוחדות. אז נכון, תפסידו ביצועים ולא תקבלו את מהירויות ההעתקה הגבוהות שבקר החומרה נותן, אבל מי צריך את זה בכלל? אנחנו בסה"כ רוצים להזרים מדי פעם סרט אחד או שניים אל הסטרימר/HTPC/טלוויזיה שלנו... לא מדובר כאן על חוות שרתים של Hot VOD, למשל, המזרימה בבת אחת אלפי תכנים למנויים...

למה FreeNAS?

הבחירה ב-FreeNAS נעשתה בעיקר בגלל ותק ויציבות שהוכיחו את עצמם בשנים האחרונות. הפרוייקט קיים כבר מספר לא מבוטל של שנים, ונכון לכתיבת שורות אלה יצאה כבר גירסה 8. מה שעוד קסם לי ב-FreeNAS זוהי פשטות ההתקנה - אין צורך בכונן קשיח עבור מערכת ההפעלה. מעלים אימג' על דיסק און קי (בדומה ל-XBMC Live), מריצים וזהו, יש לכם NAS, ואתם ניגשים אליו ב-Web (בדומה לשליטה על ראוטר ביתי) עם דפדפן שליטה משוכלל כמו NAS מוכן וקנוי. בהמלצת חברים יקרים פה, החלטתי ללכת על FreeNAS 7, הנחשבת פחות כבדה מגירסה 8 וגם יציבה יותר.

ואם כבר FreeNAS, למה ZFS בתצורת RAID-Z במקום RAID 5 בתוכנה?

במהלך לימוד כל הנושא של FreeNAS והיכולות שלו, גיליתי את ה-ZFS שנחשב "הדבר הבא" בכל מה שקשור לאיחסון בתחום ה-IT. ה-ZFS נחשב יעיל יותר באיחסון קבצים קטנים (למשל, באיחסון מסמכים ותמונות), אך הכי חשוב, ל-ZFS בשילוב עם RAID-Z יש יכולות טובות מה-RAID 5 בהתאוששות מכשלים, וכן יש לו מגוון פיצ'רים נחמדים כמו, למשל, Self Healing. מערך ה-RAID-Z הוא למעשה המקביל ל-RAID 5, המאפשר שרידות מערך כוננים קשיחים של N+1. עוד על ההבדלים בין RAID-Z ל-RAID 5 תוכלו לקרוא כאן. החסרון של ZFS - דורש יותר זכרון וכוח עיבוד, ולכן לא ניתן להריץ אותו, למשל, על מחשבים ישנים וחלשים עם מעט זכרון.

 

החומרה

כאשר בחרתי את רכיבי החומרה, עמדו בפני 2 דרישות עיקריות. הראשונה הייתה המימדים, כי אני מעוניין להכניס את זה לארון התקשורת אשר אצלי בדירה. השיקול השני - עלות. כדי להצדיק את בניית ה-NAS העצמאית, בחרתי ברכיבים לא יקרים, שגם יהיה קל להחליף אותם בעתיד.

  • מארז - 774 ש"ח. במקרה שלי, זהו הרכיב הכי יקר כאן, ה-Chenbro ES34169, שנסקר כאן לאחרונה, והבחירה שלי בו נעשתה בעיקר בגלל הגודל, כדי שזה ייכנס לתוך ארון התקשורת שלי. מחיר המארז כולל ספק כוח של 100W.
  • לוח אם - 370 ש"ח. ה-Gigabyte GA-D525TUD הינו לוח אם הכולל במחירו מעבד ATOM D525 ו-4 חיבורי SATA 2. ללא ספק, מחיר משתלם מאוד הכולל גם את המעבד.
  • זכרון - 170 ש"ח. 2 סטיקים של DDR3 1333MHz בגודל 2GB. הסיבה ל-4GB זכרון - ביצועים טובים יותר של ה-ZFS.
  • דיסק און קי (DOK) של 2GB - כ-25 ש"ח.

כמו שאתם רואים, בכ-1,300 ש"ח אפשר להקים NAS לתפארת. ואגב, אפשר בהרבה יותר בזול. אם אתם לא לחוצים במקום כמוני, אין שום מניעה מלהשתמש במארז+ספק סטנדרטיים העולים הרבה פחות.

כוננים קשיחים - אני בחרתי בכוננים קשיחים של סמסונג, מסוג EcoGreen F4 HD204UI ובגודל 2TB, שעלו לי 365 ש"ח לכל כונן. כמות הכוננים הקשיחים שקניתי - 4.

סה"כ עלות הפרוייקט, כולל הכוננים הקשיחים - כ-2800 ש"ח ל-NAS של 8TB (בפועל - 6TB עם שרידות).

מארז ל-NAS

התקנת התוכנה

תחילה, יש להוריד את ה-Image של ה-FreeNAS אל מחשב כלשהו בבית. בהמלצתו של iakovl, הלכתי על FreeNAS 7, הנחשב יציב יותר מ-8, וכן הורדתי גירסת 64 ביט הכוללת Patch עם דרייבר התומך בהתקן הרשת שבלוח האם שלי, Realtek 8111E. למי שבנה NAS עם 2GB זכרון או פחות, עדיף לו להוריד את גירסת ה-32 ביט. אם יש לכם חומרה הנתמכת בגירסאות הרשמיות של FreeNAS, הורידו גירסה עדכנית של 0.7 מהאתר הרשמי של FreeNAS.

עדכון (22.10.2012) - גירסה 8 של התוכנה נרכשה ע"י חברה מסחרית. גירסה 7 של FreeNAS שינתה את שמה ל-NAS4Free, והיא עדיין תוכנה חינמית בקוד פתוח. כאן תוכלו להוריד גירסאות עדכניות (נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הגירסה העדכנית ל-NAS4Free היא 9.1.0.1).
שימו לב שבהורדה של NAS4Free אין צורך לפתוח קבצי gz, הקובץ מגיע מוכן לצריבה (x86-embedded עבור 32 ביט
ו-x64-embedded עבור 64 ביט). כמו כן, סיסמת ברירת המחדל בגישה לממשק התוכנה היא nas4free במקום freenas.

הגירסה מגיעה כקובץ iso, ממנה, בדומה לקובץ zip, יש לחלץ עם תוכנת חילוץ כמו 7zip קובץ הנקרא
FreeNAS-amd64-embedded.gz (גירסת ה-32 ביט נקראת FreeNAS-i386-embedded.gz). את הקובץ עם סיומת ה-gz יש לחלץ שוב, ותקבלו קובץ בשם זהה ללא סיומת, אותו יש לצרוב על DOK שיש לכם בבית, רצוי בגודל של לפחות 2GB. תהליך הצריבה עצמו די פשוט ומוסבר צעד אחר צעד כאן. שימו לב שלמרות שמופיע בשם גירסת ה-64 ביט "amd64", היא מתאימה גם למעבדי אינטל התומכים ב-64 ביט.

לאחר שצרבתם את ה-DOK, שימו אותו במחשב המורכב שלכם והדליקו אותו. בהנחה שה-BIOS מוגדר נכון כך שיאפשר לעשות Boot מ-USB (אצלי זה היה כך בברירת המחדל), המחשב שלכם יעלה מה-DOK את מערכת ההפעלה Unix FreeBSD ולאחר זמן קצר תראו תפריט עם אפשרויות ובאחת השורות למעלה או למטה תראו את ה-IP של המחשב שלכם. ברירת המחדל של ה-FreeNAS היא לקחת באופן סטטי (לא דרך DHCP) את ה-IP. אצלי, למשל, זה היה 192.168.1.250. אפשר כמובן לשנות את זה בהגדרות לאחר מכן. שמחים ונרגשים, גשו למחשב סמוך בבית, הקישו את כתובת ה-IP בדפדפן, ואז תוכלו לראות את הממשק של ה-FreeNAS ובקשה להקשת סיסמא. ברירת המחדל היא
admin / freenas. לאחר מכן, יופיע חלון הסטטוס הראשי של FreeNAS:

כעת, אתם יכולים לנתק את ה-NAS שלכם מהמסך ולהשאיר אותו מחובר ל-DOK, לרשת ולחשמל בלבד.


הקדמה, חומרה והתקנה המאמר המלא עמוד הבא: הגדרת ה-FreeNAS >


נושאים מקושרים

רשת ואינטרנט
רשת ואינטרנט


עוד מ: pixies
תגיות


דרגת קושי: 5
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0
(4) הצבעות

בהקשר זה

 עוד על רשת ואינטרנט


המאמר הפופולרי ביותר בתחום רשת ואינטרנט:
מדריך להגדרת Netflix בעזרת שירות VPN
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht